מטרותינו

שמי דללין דסטאו, בן 16, לומד בכיתה יא' בבית הספר אמית יהודה עפולה.

נולדתי באתיופיה באחד הכפרים במחוז גונדר. כשהייתי בן שנתיים בלבד אמא שלי נפטרה, זמן קצר לאחר מכן נפטר גם  אבי. לאחר פטירת הוריי חייתי אצל סבתי מצד אמי. לאחר כשנה וחצי סבתא שלי נפטרה. עברתי להתגורר אצל דודה שלי שהחליטה לקחת אותי ולגדל אותי בגונדר. כבר הייתה לי תקווה שאני בקרוב אעלה לירושלים עיר הקודש של עם ישראל, כיוון שדודה שלי הצליחה להגשים החלום ולעלות לארץ, אך זה קרה.נשארתי בחסותו של דודי שהיה בן 18 בלבד כשהוא גידל אותי.

בגיל 12 שנים, הגשמתי חלום ועליתי לארץ ישראל יחד עם דודי. עברתי דברים קשים בתור ילד שלא הייתי צריך לעבור וחיי לא האירו לי פנים. לאחר כשנה בארץ החלטתי לקחת החלטה אמיצה – כעת, לאחר שנהייתי אזרח במדינת ישראל אני צריך לעשות כל שביכולתי כדי להצליח ולשנות את חיי, מתוך רצון פנימי להיות חלק מהחברה הישראלית ולהשתלב באופן מלא בכל תחום .

התחלתי את לימודי לראשונה במדינת ישראל בכיתה ז' ללא ידיעת קרוא וכתוב כלל. נבחרתי ע"י חבריי לכיתה לייצג אותם במועצת התלמידים הבית ספרית מתוך אמונה במסוגלותי. שנה לאחר מכן נבחרתי לייצג את בית ספרי במועצת התלמידים והנוער העירונית של עפולה.

בשנים המשמעותיות ביותר בהנהגת הנוער של מדינת ישראל, אני רואה את היתומים הגדלים במדינה וכמי שאיבד את שני הוריו בגיל צעיר והיה חייב להסתדר בכוחות עצמו במשך תקופה ארוכה, לא רציתי שיהיה גורל דומה ליתומים פה, במדינת ישראל, שאני כל כך אוהב.

לאחר שסיפרתי על עצמי, אני פונה אליכם..

מניסיוני כילד יתום החיים אינם פשוטים ואף מאתגרים ופעמים רבות חסר הגב והתמיכה של ההורים ונותר חלל ריק בחיינו.

ביחד עם חברים ואנשים מלאי רצון לתרום לחברה, הקמתי את פרוייקט משפאחה לפני כחצי שנה למען ילדים יתומים-

השאיפה ליצור מקום שבו יינתן מקום לפעילויות רבות עבור אותם ילדים וינסה למלא עבורם את החלל שנפער בחייהם בתחומים שונים .

מטרתינו הוא שבני ובנות נוער בגילאי  13-18 יחושו כמו כולנו שווים אל שווים, לתת להם את היכולת להצליח ולהגשים את עצמם בתחומי אהבתם וליצור רשת תמיכה ברחבי הארץ בהם יוכלו יתומים להכיר אחד את השני.